לאורך השנים גישת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הייתה ליברלית, תוך שנקבע כי החלטה בדבר תיקון כתבי טענות מחייבת איזון בין מספר שיקולים והתחשבות בהם ובכלל כך – באינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס... Read More

ישנם מקרים רבים בהם המעסיק מנסה להגדיר את עובדיו כפרילאנסר / נותני שירות על מנת להימנע מתחולת דיני העבודה והזכויות האינהרנטיות  ואולם, נפסק שמעמדו של אדם כ”עובד” לא ייקבע על פי ההגדרה או השם שהצדדים מעניקים למתכונת ההעסקה אלא על פי מבחנים אובייקטיביים אשר פותחו בפסיקה והגיעו לרמת שכלול ופירוט מירביים. כל זה נעשה על מנת לפרוש לעובד רשת... Read More

רבים המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט בדבר נזקי גוף שנגרמו לעובד בשל עבודתו. נקודת המוצא היא כי המעסיק  חייב לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה (ראו: ע”א 3463/93 מדינת ישראל נ’ דרעי, פ”ד נ(3) 433, 436 (1996)). על המעסיק להזהיר מפני הסכנות הצפויות לעובד בעת ביצוע העבודה. אין המעסיק יוצא חובתו על ידי מתן אזהרה או הדרכה, אלא מוטלת עליו חובה... Read More

מקרים רבים באים לפתחו של בית המשפט בדבר הצורך לבצע איזון בין זכויות שונות לבין אינטרסים שונים כך למשל, כאשר נדרש לבצע איזון בין פגיעה בפרטיות של מאן דהוא לבין זכות אחרת העשויה להתנגש עימה ובפרט כאשר עולה הצורך לתור אחר חקר האמת. יוער כי, ההגנה על הפרטיות אינה ערך מוחלט ויש לאזן בין הפגיעה בפרטיות ובין אינטרסים אחרים, לרבות אל... Read More

ישנם מקרים בהם מוגשת תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות, ואולם מעיון בה עולה כי אין היא מתאימה להתברר במסגרת זו. אז מה עושים? מגישים בקשה בהתאם לסעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ”ד- 1984. לשם כך, יש להצביע על טעמים תומכים לבקשה ובכלל זה, עת מדובר למשל בתביעה שתחייב זימון עדים רבים ; תחייב הגשת בקשות למתן צווי... Read More

ישנם מקרים בהם המעסיק והעובד מחליטים יחדיו כי בהסכמה חוזית – תבוא הודעה מוקדמת ארוכה מהקבוע בחוק, האם הדבר אפשרי? נכון לעת הזו, טרם נקבעה הלכה מחייבת בבית הדין הארצי ואולם, ניתן לראות בבתי הדין האזוריים כי הדבר אפשרי ומחייב את הצדדים. כך למשל,נקבע ב: סע”ש (אזורי ת”א) 46096-10-19  שלי פיינשטיין – אקסיומה פתרונות מידע בע”מ (נבו 18.04.2022)‏‏: “ראשית, מדובר בהסכמה חוזית סדורה... Read More

לפעמים עולה הצורך לערער על החלטת רשם בבית הדין לעבודה, ובכלל זה, נוכח פגמים כאלה ואחרים המצויים בהחלטתו. לשם כך, קיימת תקנה 77 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 המורה כך: “ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא... Read More

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות “מטעמים מיוחדים שיירשמו” בהתאם להלכה הפסוקה,“אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי “טעם מיוחד”. ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא”. (עא”ח (ארצי)... Read More

לעיתים, פונים בעלי דין לבית המשפט על מנת שהאחרון יפטור אותם מתשלום אגרה, האם וכיצד הדבר אפשרי? במקרה זה, נבחן זאת ביחס לאגרת בית הדין לעבודה ואולם, הדבר נכון גם ביחס לאגרת בית המשפט כידוע, תשלום האגרות בבתי הדין הוסדר בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס”ח-2008 (להלן: התקנות או תקנות האגרות). בעניין האגרות הנגבות בבתי הדין קבע בית הדין הארצי כי... Read More

רבים הם המקרים בהם מבקש המעסיק לחפוף בין ימי חופשתו של העובד ובין ימי ההודעה המוקדמת – אותם הוא צריך ליתן לעובד עת פיטר אותו. לעניין זה, נדרש בית הדין הארצי לעבודה (ע”ע (ארצי) 1496/02 נשואה זנקס בע”מ – ארז, 03.08.2008)  תוך שנקבע כהאי לישנא: “הוצאת העובד לחופשה בתוך תקופת ההודעה המוקדמת חייבת להיעשות כדין. קרי, מקום בו מעביד מחליט להוציא... Read More