כידוע, מוסד תביעות קטנות נועד לאזרח על מנת להקל עליו בניהול משפטו והבאת צדק ואמת באופן מהיר ויעיל כאשר סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה הינם שונים ומטרתם להקל עם הצדדים.

סעיף 4 לחוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976 קובע כדקלמן:

"4. (א)  בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
(ב)  בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין חוק זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה." (ההדגשות אינן במקור).

על פי סעיף זה, בית משפט לתביעות קטנות רשאי לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, והוא רשאי לקבל ראיה אף אם היא לא הייתה קבילה בבית משפט אחר.

על ייחודיות מוסד בית משפט לתביעות קטנות יפים דבריו של השופט ד' לוין ברע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, מח(3) 117 (1994):

"אין המדובר בבית-משפט שלום מהסוג הרגיל. זוהי מחלקה בפני עצמה, בעלת תפקיד וסמכויות מוגדרים, הפועלת על-פי סדרי דין משלה, והיא בעלת צביון ייחודי".

הליך של תביעה קטנה אמור להיות חסכוני ויעיל ואין זכות קנויה לערער על תוצאותיו (רע"א 3003/23 גאיה לי (יאנה) קפלן נ' יניר אביטל(19.4.2023) סעיף 7).
רק במקרים חריגים שבהם נגרם לאחד מהצדדים עוול קשה או כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות גבוהה או שנופלת טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין, תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

ככלל, אין ייצוג בהליך תביעה קטנה אלא באישור בית המשפט ואולם, ניתן להסתייע בעורך דין לשם כתיבה וניסוח כתב התביעה או ההגנה – משרדנו עוסק בכך.

טלפון 03-7908035

אין האמור לעיל, מהווה ייעוץ משפטי.