לעיתים נתקל התובע בקשיים להמציא את כתב התביעה לנתבע ולפיכך, עולה הצורך להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שיורה על תחליף המצאה. וזאת לאור סמכותו בהתאם להוראות תקנה 164(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018. לעיתים, מדובר בנתבע אשר מתגורר בחו”ל ;  בבר”ע 526/83 פרושינובסקי נ’ שירסון כלל, פ”ד לז(4) 485, 488 (1983) נקבע לעניין תחליף המצאה לנתבע אשר נמצא בחוץ לארץ... Read More

רבים מאיתנו הצרכנים, נקשרים עם העוסק בעסקה צרכנית המכונה “עסקה מתמשכת” ואולם, במה מדובר בדיוק? סעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן מגדיר “עסקה מתמשכת” באופן הבא: “עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת... Read More

לעיתים נוצר מצב בו צרכן חב חובות כלפי עוסק מסוים ואולם, לא ניתן לנקוט בפעולות גביה כנגדו אלא בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות. סעיף 13ב2(ג) לחוק הגנת הצרכן (כותרתו “משלוח הודעת חוב לצרכן”) נחקק במסגרת תיקון מס’ 46 לחוק, ובו נקבע: “13ב2. (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך... Read More

לעיתים, מבקשים בעלי דין לערער על פסק דין שקיבלו מבית המשפט לתביעות קטנות. באשר למישור הנורמטיבי נזכיר שהוראת סעיף 64 לחוק בתי המשפט קובעת כי “פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי…”. כלומר, שלא בדומה לזכות הערעור על פסק דין של בית משפט שלום,... Read More

סעיף 60 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984 , העוסק בסמכות בית משפט לתביעות קטנות קובע כך: “בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 34,600 שקלים חדשים; (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור... Read More

ההחלטה האם לפטר עובד מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, ואף ניתן לומר כי היא מהווה את ליבתה שכן למעסיק זכות קניינית על מקום העבודה ומכאן זכותו לנהלו כפי ראות עיניו. וראו לעניין זה בג”ץ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה – התעשייה האווירית לישראל בע”מ [פורסם בנבו] (2/6/04)) – “אין חולק כי אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה... Read More

נקודת המוצא הינה כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. הצדקה לעיכוב ביצוע מותנית, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד – הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע (מאזן הנוחות); השני – סיכויי הערעור להתקבל טובים (ע”א 8374/13 איי.פי.סי.... Read More

תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש”ל-1969 (להלן: “תקנות המועדים”) קובעת שאם “החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע….”. כלומר, המועד להגשת תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת נתבע הוא בתוך 12 חודשים ממועד קבלת ההחלטה. בעניין מאלו, דן בית הדין הארצי בשאלה אם יש... Read More

סעיף 79 לחוק, מגדיר “פגיעה בעבודה” כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, כך: “בחוק זה, במבוטח – “פגיעה בעבודה” – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; “תאונת עבודה” – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; “מחלת מקצוע” – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה... Read More

כידוע, מוסד תביעות קטנות נועד לאזרח על מנת להקל עליו בניהול משפטו והבאת צדק ואמת באופן מהיר ויעיל כאשר סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה הינם שונים ומטרתם להקל עם הצדדים. סעיף 4 לחוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל”ו-1976 קובע כדקלמן: “4. (א)  בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי... Read More