במקרים מסוימים מבקש התובע להפסיק את התביעה שהגיש באופן שזו תמחק ותינתן לו הזכות להגישה מחדש בעתיד, אימתי ניתן לעשות כן?

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה. (ב) הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה".

כאמור, על פי תקנה 44 לתקנות רשאי בית המשפט להפסיק תובענה שהוגשה על ידי תובע, כולה או מקצתה, בדרך של מחיקת כתב התביעה.

תקנה 41(ב) לתקנות קובעת כי "מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין".

תקנה 41 ותקנה 44 לתקנות מחליפות את תקנות 155-154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. על אף ההבדלים ביניהן, מדובר בהסדר דיוני המקנה לבית המשפט סמכויות דומות.

כבוד השופט י' שקד עומד על ארבעה הבדלים עיקריים בין תקנה 44 לתקנות 155-154 (יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש, מהדורה שלישית מעודכנת, 310-304 (2023) (להלן – "שקד")); ע"א 2230/01 אביזוהר נ' לוליאן, פס' 5 (30.5.2021) (להלן- "פסק דין אביזוהר"); וראו גם ת"א (מחוזי ב"ש) 42437-06-18 בורבא נ' עין תמר כפר שיתופי (6.5.2021))

כבוד השופט י' עמית בע"א 3975/21 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' אי.סיג בע"מ, פס' 7 (20.3.2022) (להלן- "פסק דין משרד הבריאות") עמד על השיקולים המנחים כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה של התובע למחיקת התביעה:

א. משאבי שיפוט: בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. ומטבע הדברים, ככל שההליך התקדם במעלה המסלול הדיוני, אבדן משאבי השיפוט גדול יותר. כאשר תקנה 5 לתקנות שמה בקדמת הבימה את האינטרס הציבורי- "אינטרס ציבורי' – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

ב. החשש מפני שימוש לרעה בהליך השיפוטי: שימוש בכלי של מחיקת התובענה כדי להגיע למותב אחר ("judge shopping"); מחיקת תובענה בכדי לבצע בתובענה החדשה "מקצה שיפורים", אם במישור הראייתי ואם במישור אחר, כמו הוספת עילות תביעה לאחר שבקשתו לתיקון כתב התביעה נדחתה. הדברים נכונים ביתר שאת, במקרים שבהם בירור התיק התקדם והנתבע רכש יתרון דיוני (ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי' פ"ד לט(2) 831, 835). רע"א 4070/14 עזבון אבו ליל נ' עזבון אלפהום, פס' 10 (14.1.2016))".

בשים לב, כי ניתן להגיע לאיזון הדרוש על ידי הטלת הוצאות לטובת הנתבע, והכל כפוף כמובן לנסיבות הפרושות באותה העת לפני בית המשפט (ראו- שקד עמ' 310).

כבוד השופט י' עמית בהמשך פסק דין משרד הבריאות מפנה לפסק דין אביזוהר: "השאלה המרכזית שתיבחן בעת דיון בבקשת תובע להפסקת תביעתו היא באיזו מידה מהווה הבקשה שימוש לרעה בהליכי משפט ועד כמה תפגע הפסקת ניהול התובענה בנתבע […] כי בית המשפט ייתן משקל לשלב הדיוני שבו נמצא ההליך ולאינטרס הציבורי של מניעת השחתת זמן שיפוטי לריק".

נוכח האמור לעיל, כאשר שוקל התובע להגיש בקשה בהתאם לתקנה הנ"ל, עליו לקחת בחשבון את רוח הפסיקה וההלכות שנקבעו בעניין על מנת שבקשתו זו לא תדחה על הסף.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוו"ד כלשהי.

עורך דין דניאל קליין עוסק במשפט אזרחי ובכלל זה, מייצג בבתי המשפט השונים בארץ

טלפון: 03-7908035