במקרים רבים בוחר המעסיק לזמן את העובד לשיחת שימוע במהלך שהות העובד בחופשת מחלה. האם המעסיק נוקט כדין במהלך זה? בהקשר זה, נפנה לסעיף 4א’ לחוק דמי מחלה תשל”ו-1976, אשר עניינו ב”פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה”, ובו נקבע כי “(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי... Read More

לא אחת נדרשים הצדדים לעיין במסמכים המצויים אצל הצד השני ולעיתים הדבר גורר עימותים שמולידים הליכי ביניים לשם קבלת המסמכים הדרושים. בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב -1991 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי... Read More

כידוע, סמכות בית הדין לעבודה מוסדרת באמצעות  חוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 ובפרט לאור סעיף 24 לחוק כמפורט להלן: (א)  לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (תיקון מס’ 1) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 25) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 46) תשע”ד-2014 (1)   בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה... Read More

כידוע, אסור להפלות עובדים או דורשי עבודה מסיבה הנקובה בחוק. המסגרת הנורמטיבית: ס’ 2 (א)לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, קובע:- “לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי... Read More

סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג- 1973(להלן – חוק החוזים (חלק כללי) מטיל חובה על צדדים למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. סעיף 12(ב) קובע כי צד למשא ומתן שלא נהג כך, יהיה חייב לצד השני פיצויים בעד נזק שייגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה; ב) הסעד הרגיל שיינתן במקרה של הפרת... Read More

לעיתים מעסיקים מבקשים ממועמדי עבודה פרטים אסורים ופסולים אשר מנוגדים לדין. כך למעשה, הסדיר המחוקק איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה. החוק הרלוונטי לעניין זה הוא חוק נתוני אשראי, תשע”ו-2016 כאשר במסגרת סעיף 110 לחוק זה  נקבעו ההוראות הבאות: (א)  לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי... Read More

לעיתים מעסיקים בוחרים להפלות עובדים על רקע שיקולים זרים ובכלל זה הורות. רבות נכתב בפסיקה על עקרון השוויון, ועל הצורך למגר תופעות של הפליה על כל סוגיה וגווניה, לרבות הפליית נשים בתעסוקה. אך יש להזכיר כי על עקרון השוויון נאמר שהוא מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית, כי הוא “מן הראשונים במלכות, משכמו ומעלה גבוה מכל שאר העקרונות…” בג”ץ 2671/98... Read More

ס’ 4 לחוק דמי מחלה קובע כי: תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום. לפי ס’ 4א(א) לחוק דמי מחלה – מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת... Read More

ישנם מצבים לא נעימים כאשר בעל דין חתם על תצהיר עדות ראשית לשם ניהול ההליך ואולם, נפטר בטרם נחקר על תצהירו. נשאלת השאלה מה הדין? האם מקבלים את תצהירו חרף פטירתו או שמא לא ניתן לקבל את תצהירו בשל עדות שמיעה. הכלל הוא, כי תצהירו של עד אינו נחשב כראיה עד אשר נותן התצהיר עומד לחקירה על תצהירו. הפסיקה דנה בסוגיה... Read More

ניהול דיון הוכחות אינו דבר של מה בכך. כך למשל, כאשר בעל דין לא מזמן לעדות עד מטעמו אשר עדותו נדרשת להליך המשפטי או כאשר בעל דין נמנע מצירוף ראיות ובכלל זה, חוות דעת אשר ברשותו. ההלכה היא כי הימנעות מהעדת עד או מהבאת ראיות הנמצאות בשליטת בעל דין “מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים,... Read More