סעיף 79 לחוק, מגדיר “פגיעה בעבודה” כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, כך: “בחוק זה, במבוטח – “פגיעה בעבודה” – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; “תאונת עבודה” – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; “מחלת מקצוע” – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה... Read More

כידוע, מוסד תביעות קטנות נועד לאזרח על מנת להקל עליו בניהול משפטו והבאת צדק ואמת באופן מהיר ויעיל כאשר סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה הינם שונים ומטרתם להקל עם הצדדים. סעיף 4 לחוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל”ו-1976 קובע כדקלמן: “4. (א)  בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי... Read More

במקרים מסוימים מבקש התובע להפסיק את התביעה שהגיש באופן שזו תמחק ותינתן לו הזכות להגישה מחדש בעתיד, אימתי ניתן לעשות כן? תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט- 2018 קובעת כדלקמן: “(א) בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה. (ב) הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה“. כאמור, על פי תקנה 44 לתקנות רשאי בית המשפט להפסיק... Read More

לאורך השנים גישת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הייתה ליברלית, תוך שנקבע כי החלטה בדבר תיקון כתבי טענות מחייבת איזון בין מספר שיקולים והתחשבות בהם ובכלל כך – באינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס... Read More

ישנם מקרים רבים בהם המעסיק מנסה להגדיר את עובדיו כפרילאנסר / נותני שירות על מנת להימנע מתחולת דיני העבודה והזכויות האינהרנטיות  ואולם, נפסק שמעמדו של אדם כ”עובד” לא ייקבע על פי ההגדרה או השם שהצדדים מעניקים למתכונת ההעסקה אלא על פי מבחנים אובייקטיביים אשר פותחו בפסיקה והגיעו לרמת שכלול ופירוט מירביים. כל זה נעשה על מנת לפרוש לעובד רשת... Read More

רבים המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט בדבר נזקי גוף שנגרמו לעובד בשל עבודתו. נקודת המוצא היא כי המעסיק  חייב לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה (ראו: ע”א 3463/93 מדינת ישראל נ’ דרעי, פ”ד נ(3) 433, 436 (1996)). על המעסיק להזהיר מפני הסכנות הצפויות לעובד בעת ביצוע העבודה. אין המעסיק יוצא חובתו על ידי מתן אזהרה או הדרכה, אלא מוטלת עליו חובה... Read More

מקרים רבים באים לפתחו של בית המשפט בדבר הצורך לבצע איזון בין זכויות שונות לבין אינטרסים שונים כך למשל, כאשר נדרש לבצע איזון בין פגיעה בפרטיות של מאן דהוא לבין זכות אחרת העשויה להתנגש עימה ובפרט כאשר עולה הצורך לתור אחר חקר האמת. יוער כי, ההגנה על הפרטיות אינה ערך מוחלט ויש לאזן בין הפגיעה בפרטיות ובין אינטרסים אחרים, לרבות אל... Read More

ישנם מקרים בהם מוגשת תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות, ואולם מעיון בה עולה כי אין היא מתאימה להתברר במסגרת זו. אז מה עושים? מגישים בקשה בהתאם לסעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ”ד- 1984. לשם כך, יש להצביע על טעמים תומכים לבקשה ובכלל זה, עת מדובר למשל בתביעה שתחייב זימון עדים רבים ; תחייב הגשת בקשות למתן צווי... Read More

ישנם מקרים בהם המעסיק והעובד מחליטים יחדיו כי בהסכמה חוזית – תבוא הודעה מוקדמת ארוכה מהקבוע בחוק, האם הדבר אפשרי? נכון לעת הזו, טרם נקבעה הלכה מחייבת בבית הדין הארצי ואולם, ניתן לראות בבתי הדין האזוריים כי הדבר אפשרי ומחייב את הצדדים. כך למשל,נקבע ב: סע”ש (אזורי ת”א) 46096-10-19  שלי פיינשטיין – אקסיומה פתרונות מידע בע”מ (נבו 18.04.2022)‏‏: “ראשית, מדובר בהסכמה חוזית סדורה... Read More

לפעמים עולה הצורך לערער על החלטת רשם בבית הדין לעבודה, ובכלל זה, נוכח פגמים כאלה ואחרים המצויים בהחלטתו. לשם כך, קיימת תקנה 77 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 המורה כך: “ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא... Read More