רבים המקרים בהם מעסיקים מחליטים לסיים את העסקתם של מי מעובדיהם. לשם כך, כאשר הדבר נערך על פי המתווה המוכר בפסיקה, המעסיק מזמן את העובד לשיחת שימוע ושומע את העובד בלב פתוח ונפש חפצה טרם יקבל החלטה סופית בעניינו. ואולם, מה קורה כאשר העובד והמעסיק מבקשים להביא את העסקתו של העובד כדי סיום באופן מוסכם? קרי, פיטורים בהסכמה. לכך נוסיף, מה... Read More

ישנם מצבים בחיים אשר מחייבים את העובד לצאת לחופשה ללא תשלום. לשם כך, מבקש העובד מהמעסיק לאפשר לו לצאת לחופשה ללא תשלום. ויודגש, היציאה לחופשה זו היא בהסכמת הצדדים ובכלל זה, תקופת החופשה והחזרה לעבודה בסיומה. בזמן זה, יחסי העבודה מושהים ולא מנותקים.  כאמור, יציאה לחופשה זו יכולה להיות ביוזמת המעסיק או לחלופין ביוזמת העובד. כך למשל, בפרוץ משבר הקורונה החליטו מעסיקים... Read More

לפעמים מעלים עובדים טענה בדבר נוהג במקום העבודה ועל בסיס זה מבקשים מהמעסיק לשלם להם את זכויותיהם בהתאם לאמור. בעולם משפט העבודה – נוהג הוא בן חריג בנוף ויש לבחון את הטענה ביסודיות. בע"ע (ארצי) 465/03 שמחה כהן – פלסטיין פוסט בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 20.6.05 נקבע: "נוהג – מעצם טיבו – הינו בן חריג בעולם יחסי העבודה והוא פועל יוצא ממציאות... Read More

במקרים רבים מאוד, נזקקים עורכי דין או עדים  או בעלי דין לצרף לתביעתם מסמכים רבים ובכלל זה, חוות דעת וחומר מהותי אשר בכוחו לחזק את טענותיהם או כדי לבסס את תביעתם. ואולם, לעיתים יש במסמכים אלו משום הוצאת לשון הרע לכאורה. האם ישנה חסינות מוחלטת בגין צעדים מהותיים אלו הקשורים להליך המשפטי? לשם כך, בחר המחוקק להביא לעולם את הוראת סעיף 13(5)... Read More

לעיתים, נדרש בית הדין לעבודה לבחון מי דאג לנתק את יחסי העבודה האם מדובר בעובד או שמא במעסיק? הלכה פסוקה היא, כי בעת ניתוק יחסי עובד ומעסיק, הן בדרך של התפטרות והן בדרך של פיטורים, נדרש להוכיח כוונה ברורה של העובד או של המעסיק לסיים את ההתקשרות. משמע – יש לבחון האם העובד התכוון להתפטר או שמא המעסיק התכוון לפטרו,... Read More

הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על כתפי מי שטוען לקיזוז (ראו ע"ע ארצי 9939-09-15)  הסוגיה נבחנת בראי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט – 1979. כאשר אחד השיקולים המרכזיים הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום. כלומר, לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר? ודוק- תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים –... Read More

בתובענה לגמול שעות נוספות מוטלת חובת ההוכחה על המעסיק. סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח 1956 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע, כדלקמן:" (א)     בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך... Read More

לעיתים, לא ניתן להעיד עדים בדרך המלך של הבאתם לעדות בבית המשפט, בשל סיבות שונות כגון: עדים שלא גרים בארץ או עדים חולים או סיעודיים. סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 שכותרתו: "גביית עדות על ידי שלוח במשפט האזרחי" הוא מקור הסמכות לגביית עדות במשפט אזרחי מחוץ למדינה באמצעות כינוס וידאו (ראו גם דעתו החולקת של כב'... Read More

לעיתים מגיש צד לתביעה כתב טענות חסר תוכן או נעלם פרטים ולפיכך, עולה הצורך להגיש בקשה לחשיפת הנתונים החסרים. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כי:  "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך... Read More

לעיתים, תגובת המעסיק כנגד הגשת תביעת העובד כנגדו היא הפסקת עבודתו או אי קבלתו לעבודה.  למותר לציין כי תגובה זו בלתי חוקית ומעוגנת בחוק. סעיף 28א לחוק הגנת השכר, אוסר לפגוע בעובד מחמת תביעה שהגיש לתשלום שכר. הפסיקה בעניין מאוד ברורה  ומפורשת  ראו למשל  ע"ע 3354-10-10 יעקב מדעי – אס.די.אר.שריון יבוא ושיווק בע"מ (פורסם בנבו( וכן,  בע"ע 1503/02 יחיאלי נ' חברת השמירה... Read More