לצורך יישומו של סעיף 26ב ולאור המחלוקות שהגיחו לעולם בפסיקות רבות, באה לעולם פסיקת בית הדין הארצי (עע (ארצי) 47715-09-14‏ ‏ עוזי ריעני נ’ אליאסי שיווק בע”מ). בית הדין קבע כי ניתן איפוא להבחין בין מספר מצבים אפשריים ביחס למידת הוודאות בהתקיימות התנאי של עבודה בשעות נוספות, העומד ביסוד תשלום גמול שעות נוספות, ולמידת הוודאות בהיקפה של העבודה הנוספת. ואלה הם:  המצב... Read More

האם זכאי עובד להחזר נסיעות במקום עבודתו ? הלכה פסוקה היא, כי עובד זכאי להחזר נסיעות, מקום בו הוא מתגורר במרחק העולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, ואין נפקות לשאלה האם ביצע שימוש ברכב או בתחבורה ציבורית, או שמא הגיע לעבודתו באופניים או ברגל (ע”ע (ארצי) 100/06 עיריית טירה נ’ עבד אלרחמן קשוע (מיום 22.05.2006). עורך דין דניאל קליין מומחה בדיני... Read More

לעיתים רבות מבקשים צדדים להליך לצרף עדים או ראיות בשלבי ההליך השונים והדבר ניכר בשלבים מאוחרים. מתי בית הדין ייעתר לבקשה כזו? הלכה היא כי אמת המידה העיקרית בשאלת צירוף ראיות ו/או זימון עדים היא הרלוונטיות שלהם להליך: “כידוע, אמת המידה העיקרית להתרת הבאת עדות ובכלל זה הצגת מסמך, היא האם העדות רלוונטית שאם לא כן, נמצא כי אין... Read More

במקרים רבים מונחות על שולחנו של בית הדין לעבודה תביעות בגין התנהלות חסרת תום לב בניהול מו”מ לכריתת חוזה עבודה וזאת, מכוח סמכותו לדון בכך מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969. “תובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה”. לא למותר לציין כי מצג רשלני במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה יכול להוות בסיס עובדתי לתביעת... Read More

לעיתים, דורש בעל דין להקליט את הדיון בענינו. לצורך כך, המחוקק הביא לעולם את סעיף 68ב לחוק בתי המשפט כלשונו:     הקלטת דיון (תיקון מס’ 51) תשס”ח-2008 68ב.  (א)  ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל... Read More

סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: “מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון”. בפרשת מקדונלד קבע בית המשפט העליון כי: “חמישה הם יסודותיה של עוולת גרם הפרת... Read More

רבים המקרים המגיעים לפתחו של בית הדין לעבודה בסוגיית הלנת שכר סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר התשי”ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, בגין שכר שלא שולם כלל, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי “תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן”. כמו כן  סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לבית הדין להפחית את... Read More

לעיתים, עת מוגשת תביעה נגד מעסיק בבית הדין לעבודה, טוען לראשונה המעסיק כי תשלומים כאלה או אחרים צריכים להיות מוחזרים אליו נוכח טענת קיזוז. במקרים רבים מפרש בית הדין את האופן בו בחר המעסיק להתנהל בעניין זה כהטבת שכר שהוא בחר בזמן אמת לתת לעובד, ובתור שכזו, הוא אינו רשאי היום לדרוש את השבתה במסגרת תביעת העובד. בע”ע (ארצי) 23121-03-18 אשכול... Read More

לא אחת מגיעה לבית הדין לעבודה מחלוקת לפיה לא ברור האם העובד התפטר או שמא פוטר מעבודתו? בסעיף 40 לפסק הדין שניתן ביום 24/6/18 בע”ע (ארצי) 27068-05-16 GEBRE  EYASU  MESKKEL – בית אבות שלמה המלך בע”מ (פורסם בנבו), נקבע כי: “המבחן שנקבע בפסיקה לצורך קביעה אם לפנינו פיטורים או התפטרות הוא “האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה... Read More

הוראות סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר מורות:   “(ב) “על אף האמור בסעיף (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות”. הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958, קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת... Read More