ס’ 4 לחוק דמי מחלה קובע כי: תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום. לפי ס’ 4א(א) לחוק דמי מחלה – מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת... Read More

ישנם מצבים לא נעימים כאשר בעל דין חתם על תצהיר עדות ראשית לשם ניהול ההליך ואולם, נפטר בטרם נחקר על תצהירו. נשאלת השאלה מה הדין? האם מקבלים את תצהירו חרף פטירתו או שמא לא ניתן לקבל את תצהירו בשל עדות שמיעה. הכלל הוא, כי תצהירו של עד אינו נחשב כראיה עד אשר נותן התצהיר עומד לחקירה על תצהירו. הפסיקה דנה בסוגיה... Read More

ניהול דיון הוכחות אינו דבר של מה בכך. כך למשל, כאשר בעל דין לא מזמן לעדות עד מטעמו אשר עדותו נדרשת להליך המשפטי או כאשר בעל דין נמנע מצירוף ראיות ובכלל זה, חוות דעת אשר ברשותו. ההלכה היא כי הימנעות מהעדת עד או מהבאת ראיות הנמצאות בשליטת בעל דין “מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים,... Read More

רבים המקרים בהם מעסיקים מחליטים לסיים את העסקתם של מי מעובדיהם. לשם כך, כאשר הדבר נערך על פי המתווה המוכר בפסיקה, המעסיק מזמן את העובד לשיחת שימוע ושומע את העובד בלב פתוח ונפש חפצה טרם יקבל החלטה סופית בעניינו. ואולם, מה קורה כאשר העובד והמעסיק מבקשים להביא את העסקתו של העובד כדי סיום באופן מוסכם? קרי, פיטורים בהסכמה. לכך נוסיף, מה... Read More

ישנם מצבים בחיים אשר מחייבים את העובד לצאת לחופשה ללא תשלום. לשם כך, מבקש העובד מהמעסיק לאפשר לו לצאת לחופשה ללא תשלום. ויודגש, היציאה לחופשה זו היא בהסכמת הצדדים ובכלל זה, תקופת החופשה והחזרה לעבודה בסיומה. בזמן זה, יחסי העבודה מושהים ולא מנותקים.  כאמור, יציאה לחופשה זו יכולה להיות ביוזמת המעסיק או לחלופין ביוזמת העובד. כך למשל, בפרוץ משבר הקורונה החליטו מעסיקים... Read More

לפעמים מעלים עובדים טענה בדבר נוהג במקום העבודה ועל בסיס זה מבקשים מהמעסיק לשלם להם את זכויותיהם בהתאם לאמור. בעולם משפט העבודה – נוהג הוא בן חריג בנוף ויש לבחון את הטענה ביסודיות. בע”ע (ארצי) 465/03 שמחה כהן – פלסטיין פוסט בע”מ, [פורסם בנבו] מיום 20.6.05 נקבע: “נוהג – מעצם טיבו – הינו בן חריג בעולם יחסי העבודה והוא פועל יוצא ממציאות... Read More

במקרים רבים מאוד, נזקקים עורכי דין או עדים  או בעלי דין לצרף לתביעתם מסמכים רבים ובכלל זה, חוות דעת וחומר מהותי אשר בכוחו לחזק את טענותיהם או כדי לבסס את תביעתם. ואולם, לעיתים יש במסמכים אלו משום הוצאת לשון הרע לכאורה. האם ישנה חסינות מוחלטת בגין צעדים מהותיים אלו הקשורים להליך המשפטי? לשם כך, בחר המחוקק להביא לעולם את הוראת סעיף 13(5)... Read More

לעיתים, נדרש בית הדין לעבודה לבחון מי דאג לנתק את יחסי העבודה האם מדובר בעובד או שמא במעסיק? הלכה פסוקה היא, כי בעת ניתוק יחסי עובד ומעסיק, הן בדרך של התפטרות והן בדרך של פיטורים, נדרש להוכיח כוונה ברורה של העובד או של המעסיק לסיים את ההתקשרות. משמע – יש לבחון האם העובד התכוון להתפטר או שמא המעסיק התכוון לפטרו,... Read More

הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על כתפי מי שטוען לקיזוז (ראו ע”ע ארצי 9939-09-15)  הסוגיה נבחנת בראי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל”ט – 1979. כאשר אחד השיקולים המרכזיים הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום. כלומר, לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר? ודוק- תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים –... Read More

בתובענה לגמול שעות נוספות מוטלת חובת ההוכחה על המעסיק. סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי”ח 1956 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע, כדלקמן:” (א)     בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך... Read More