לעיתים, עת מוגשת תביעה נגד מעסיק בבית הדין לעבודה, טוען לראשונה המעסיק כי תשלומים כאלה או אחרים צריכים להיות מוחזרים אליו נוכח טענת קיזוז. במקרים רבים מפרש בית הדין את האופן בו בחר המעסיק להתנהל בעניין זה כהטבת שכר שהוא בחר בזמן אמת לתת לעובד, ובתור שכזו, הוא אינו רשאי היום לדרוש את השבתה במסגרת תביעת העובד. בע”ע (ארצי) 23121-03-18 אשכול... Read More
לא אחת מגיעה לבית הדין לעבודה מחלוקת לפיה לא ברור האם העובד התפטר או שמא פוטר מעבודתו? בסעיף 40 לפסק הדין שניתן ביום 24/6/18 בע”ע (ארצי) 27068-05-16 GEBRE EYASU MESKKEL – בית אבות שלמה המלך בע”מ (פורסם בנבו), נקבע כי: “המבחן שנקבע בפסיקה לצורך קביעה אם לפנינו פיטורים או התפטרות הוא “האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה... Read More
הוראות סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר מורות: “(ב) “על אף האמור בסעיף (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות”. הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958, קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת... Read More
במקרים רבים בוחר המעסיק לזמן את העובד לשיחת שימוע במהלך שהות העובד בחופשת מחלה. האם המעסיק נוקט כדין במהלך זה? בהקשר זה, נפנה לסעיף 4א’ לחוק דמי מחלה תשל”ו-1976, אשר עניינו ב”פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה”, ובו נקבע כי “(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי... Read More
לא אחת נדרשים הצדדים לעיין במסמכים המצויים אצל הצד השני ולעיתים הדבר גורר עימותים שמולידים הליכי ביניים לשם קבלת המסמכים הדרושים. בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב -1991 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי... Read More
כידוע, סמכות בית הדין לעבודה מוסדרת באמצעות חוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 ובפרט לאור סעיף 24 לחוק כמפורט להלן:(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (תיקון מס’ 1) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 25) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 46) תשע”ד-2014 (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה... Read More
כידוע, אסור להפלות עובדים או דורשי עבודה מסיבה הנקובה בחוק. המסגרת הנורמטיבית: ס’ 2 (א)לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, קובע:- “לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי... Read More
סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג- 1973(להלן – חוק החוזים (חלק כללי) מטיל חובה על צדדים למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. סעיף 12(ב) קובע כי צד למשא ומתן שלא נהג כך, יהיה חייב לצד השני פיצויים בעד נזק שייגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה; ב) הסעד הרגיל שיינתן במקרה של הפרת... Read More
לעיתים מעסיקים מבקשים ממועמדי עבודה פרטים אסורים ופסולים אשר מנוגדים לדין. כך למעשה, הסדיר המחוקק איסור דרישת נתוני אשראי לשם העסקה. החוק הרלוונטי לעניין זה הוא חוק נתוני אשראי, תשע”ו-2016 כאשר במסגרת סעיף 110 לחוק זה נקבעו ההוראות הבאות:(א) לא יבקש אדם, במישרין או בעקיפין, לשם העסקת אחר, בין במסגרת יחסי עבודה ובין שלא במסגרת כאמור, נתוני אשראי או דירוג אשראי... Read More
לעיתים מעסיקים בוחרים להפלות עובדים על רקע שיקולים זרים ובכלל זה הורות. רבות נכתב בפסיקה על עקרון השוויון, ועל הצורך למגר תופעות של הפליה על כל סוגיה וגווניה, לרבות הפליית נשים בתעסוקה. אך יש להזכיר כי על עקרון השוויון נאמר שהוא מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית, כי הוא “מן הראשונים במלכות, משכמו ומעלה גבוה מכל שאר העקרונות…” בג”ץ 2671/98... Read More
