לעיתים, נדרש בית הדין לעבודה לבחון מי דאג לנתק את יחסי העבודה האם מדובר בעובד או שמא במעסיק? הלכה פסוקה היא, כי בעת ניתוק יחסי עובד ומעסיק, הן בדרך של התפטרות והן בדרך של פיטורים, נדרש להוכיח כוונה ברורה של העובד או של המעסיק לסיים את ההתקשרות. משמע – יש לבחון האם העובד התכוון להתפטר או שמא המעסיק התכוון לפטרו,... Read More

הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על כתפי מי שטוען לקיזוז (ראו ע”ע ארצי 9939-09-15)  הסוגיה נבחנת בראי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל”ט – 1979. כאשר אחד השיקולים המרכזיים הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום. כלומר, לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר? ודוק- תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים –... Read More

בתובענה לגמול שעות נוספות מוטלת חובת ההוכחה על המעסיק. סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי”ח 1956 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע, כדלקמן:” (א)     בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך... Read More

לעיתים, לא ניתן להעיד עדים בדרך המלך של הבאתם לעדות בבית המשפט, בשל סיבות שונות כגון: עדים שלא גרים בארץ או עדים חולים או סיעודיים. סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א – 1971 שכותרתו: “גביית עדות על ידי שלוח במשפט האזרחי” הוא מקור הסמכות לגביית עדות במשפט אזרחי מחוץ למדינה באמצעות כינוס וידאו (ראו גם דעתו החולקת של כב’... Read More

לעיתים מגיש צד לתביעה כתב טענות חסר תוכן או נעלם פרטים ולפיכך, עולה הצורך להגיש בקשה לחשיפת הנתונים החסרים. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 קובעת כי:  “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך... Read More

לעיתים, תגובת המעסיק כנגד הגשת תביעת העובד כנגדו היא הפסקת עבודתו או אי קבלתו לעבודה.  למותר לציין כי תגובה זו בלתי חוקית ומעוגנת בחוק. סעיף 28א לחוק הגנת השכר, אוסר לפגוע בעובד מחמת תביעה שהגיש לתשלום שכר. הפסיקה בעניין מאוד ברורה  ומפורשת  ראו למשל  ע”ע 3354-10-10 יעקב מדעי – אס.די.אר.שריון יבוא ושיווק בע”מ (פורסם בנבו( וכן,  בע”ע 1503/02 יחיאלי נ’ חברת השמירה... Read More

לעיתים רבות, נתקל העובד בהפרת זכויות רבות ואולם, לרוב העובד אינו מודע לקיפוח ו/או שלילת מלוא זכויותיו. כך למשל, במקרים רבים בהם סבור העובד כי המעסיק לא משלם לו את שכרו ובכך, הוא סבור כי יש לתובע רק בגין הלנת שכר. אלא שבמקרים רבים, ישנן הפרות רבות ומגוונות בין המעסיק לעובד. כך למשל, עולה הצורך לבדוק את תלושי השכר ;   האם ניתנה... Read More

לעיתים, עולה מחלוקת בבית הדין לעבודה  האם העובד התפטר או שמא פוטר. כאשר ביה”ד נדרש להכריע בשאלה זו, עליו ליתן את הדעת  “למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה” (דב”ע ל/3-18  נח בנצילוביץ – אתא בע”מ [פורסם בנבו] פד”ע ב 41). “היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי... Read More

לעיתים, העובד נפגע בעבודתו או חלילה לוקה ב”מחלת מקצוע” ולשם כך, עליו לעמוד על זכויותיו. סעיף 79 לחוק קובע כי “פגיעה בעבודה” הינה “תאונת עבודה או מחלת מקצוע”. בעוד שמחלת מקצוע מוגדרת בסעיף 79 לחוק על דרך ההכרה בה ככזו בתקנות, הרי שהגדרת “תאונת עבודה” מוגדרת  “תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו…”. “אירוע תאונתי – בין... Read More

לא אחת נתקלים עובדים במעשי שחיתות במקום עבודתם ואולם, בשל חששם לאבד את  פרנסתם הם חשים כי אילו הייתה בפניהם הגנה מפני פיטורים הם בוודאי היו מספרים את אשר ראו. לשם כך, נחקק חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ”ז-1997 סעיף 2(א) לחוק הגנה על עובדים קובע כי: “לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא... Read More