במקרים רבים מונחות על שולחנו של בית הדין לעבודה תביעות בגין התנהלות חסרת תום לב בניהול מו”מ לכריתת חוזה עבודה וזאת, מכוח סמכותו לדון בכך מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969. “תובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה”. לא למותר לציין כי מצג רשלני במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה יכול להוות בסיס עובדתי לתביעת... Read More
לעיתים, דורש בעל דין להקליט את הדיון בענינו. לצורך כך, המחוקק הביא לעולם את סעיף 68ב לחוק בתי המשפט כלשונו: הקלטת דיון (תיקון מס’ 51) תשס”ח-2008 68ב. (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל... Read More
סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: “מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון”. בפרשת מקדונלד קבע בית המשפט העליון כי: “חמישה הם יסודותיה של עוולת גרם הפרת... Read More
רבים המקרים המגיעים לפתחו של בית הדין לעבודה בסוגיית הלנת שכר סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר התשי”ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, בגין שכר שלא שולם כלל, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי “תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן”. כמו כן סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לבית הדין להפחית את... Read More
לעיתים, עת מוגשת תביעה נגד מעסיק בבית הדין לעבודה, טוען לראשונה המעסיק כי תשלומים כאלה או אחרים צריכים להיות מוחזרים אליו נוכח טענת קיזוז. במקרים רבים מפרש בית הדין את האופן בו בחר המעסיק להתנהל בעניין זה כהטבת שכר שהוא בחר בזמן אמת לתת לעובד, ובתור שכזו, הוא אינו רשאי היום לדרוש את השבתה במסגרת תביעת העובד. בע”ע (ארצי) 23121-03-18 אשכול... Read More
לא אחת מגיעה לבית הדין לעבודה מחלוקת לפיה לא ברור האם העובד התפטר או שמא פוטר מעבודתו? בסעיף 40 לפסק הדין שניתן ביום 24/6/18 בע”ע (ארצי) 27068-05-16 GEBRE EYASU MESKKEL – בית אבות שלמה המלך בע”מ (פורסם בנבו), נקבע כי: “המבחן שנקבע בפסיקה לצורך קביעה אם לפנינו פיטורים או התפטרות הוא “האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה... Read More
הוראות סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר מורות: “(ב) “על אף האמור בסעיף (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות”. הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958, קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת... Read More
במקרים רבים בוחר המעסיק לזמן את העובד לשיחת שימוע במהלך שהות העובד בחופשת מחלה. האם המעסיק נוקט כדין במהלך זה? בהקשר זה, נפנה לסעיף 4א’ לחוק דמי מחלה תשל”ו-1976, אשר עניינו ב”פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה”, ובו נקבע כי “(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי... Read More
לא אחת נדרשים הצדדים לעיין במסמכים המצויים אצל הצד השני ולעיתים הדבר גורר עימותים שמולידים הליכי ביניים לשם קבלת המסמכים הדרושים. בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב -1991 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי... Read More
כידוע, סמכות בית הדין לעבודה מוסדרת באמצעות חוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 ובפרט לאור סעיף 24 לחוק כמפורט להלן:(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (תיקון מס’ 1) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 25) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 46) תשע”ד-2014 (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה... Read More
