תיקון כתבי טענות בראי התקנות החדשות

לאורך השנים גישת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הייתה ליברלית, תוך שנקבע כי החלטה בדבר תיקון כתבי טענות מחייבת איזון בין מספר שיקולים והתחשבות בהם ובכלל כך – באינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (ראו לדוגמא – ע”א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע”מ נ’ מדינת ישראל (4.4.2021), בפסקה 15 (להלן: “עניין רמתיים”); רע”א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע”מ נ’ מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל‏ (30.1.2014)), פסקה 4 והאסמכתאות שם; ת”א (תל אביב-יפו) 48185-03-22 ג’אן מרק ויקטור ולנסי נ’ דוד אזולאי (15/05/23), בפסקה 11 לפסק הדין).

בשנת 2018 הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הקובעות בתקנה 46, באשר לתיקון כתב טענות, כך:

בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.”

לאחר התקנת התקנות החדשות, נקבע בפסיקה כי התקנות החדשות צמצמו במידה מסוימת את הנסיבות בהן ייעתר בית המשפט לבקשות לתיקון כתב טענות, משנקבע במסגרתן כי כתב הטענות יתוקן רק :”לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן“. עוד הוכוון שיקול דעתו של בית המשפט משנקבע כי הוא מצווה לבחון את “התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג“.

בעניין רמתיים, נדרש בית המשפט לייחס בין הוראות התקנות הישנות לבין הוראות התקנות החדשות, באשר לתיקון כתב הטענות וקבע, בפסקה 15 לפסק דינו:

“אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת “לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג” (תקנה 46(א) לתקנות החדשות). השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות. כמו כן, הותוו לבית המשפט שיקולים שעליו לקחת בחשבון בבואו להורות כן, וניתן להיווכח כי אלו נלקחו מהפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כמובא לעיל (על רקע זה הובעה הדעה כי מתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג לפי התקנות הישנות בנושא של תיקון כתבי טענות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021) (להלן: רוזן-צבי)).”

נוכח האמור לעיל, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדין האזרחי ובתקנות החדשות – על מנת להביא בפני בית המשפט את המסכת המשפטית הראויה.

אין באמור לעיל כדי ייעוץ משפטי ויש לקבלו באופן סדור

עו”ד דניאל קליין מתמחה בדין האזרחי ובדיני עבודה תוך ייצוג בבתי המשפט השונים

טלפון:  03-7908035

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הודעת וואטסאפ
נגישות
צלצלו עכשיו !