מהו טעם מיוחד להארכת מועד ?

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו"

בהתאם להלכה הפסוקה,
"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". (עא"ח (ארצי) 56/05 איתן – הילטון תל אביב בע"מ, 23.5.2005).
עוד נפסק כי:
"יש ומשקלם המצטבר של מספר טעמים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, עולה לכדי טעם מיוחד כאשר מצרפים אותם יחד". (עא"ח (ארצי) 1005/02 קובטי הישאם – מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת, 19.6.2002, להלן: פס"ד קובטי הישאם).
הצורך להצביע על 'טעם מיוחד' נובע מכלל סופיות הדיון. בבואו להכריע האם להאריך את המועד להגשת ערעור, על בית הדין לשקול זה מול זה את משקלו של 'הטעם המיוחד' ואת אינטרס הסופיות של בעל הדין האחר, כאשר: "ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד ישווה אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).
סיכויי הערעור מהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (ראו: בש"א (עליון) 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה,  21.8.2005; ע"ר (ארצי) 25156-09-16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017; עא"ח (ארצי) 19/07 חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 28.6.2007).
נוכח האמור לעיל, יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לבחון האם קיים "טעם מיוחד" – האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.
עורך דין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה תוך ייצוג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה
נייד 0542-272747

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות
Call Now Buttonצלצלו עכשיו !