חפיפה בין ימי חופשה והודעה מוקדמת

רבים הם המקרים בהם מבקש המעסיק לחפוף בין ימי חופשתו של העובד ובין ימי ההודעה המוקדמת – אותם הוא צריך ליתן לעובד עת פיטר אותו.

לעניין זה, נדרש בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 1496/02 נשואה זנקס בע"מ – ארז, 03.08.2008)  תוך שנקבע כהאי לישנא:

"הוצאת העובד לחופשה בתוך תקופת ההודעה המוקדמת חייבת להיעשות כדין. קרי, מקום בו מעביד מחליט להוציא עובד לחופשה שנתית, בתוך תקופת ההודעה המוקדמת, רק כדי להתחמק מתשלום מלוא תקופת ההודעה המוקדמת, לא תעמוד במבחן חובת תום הלב המוטלת על המעביד, ולא תיחשב כהוצאת העובד לחופשה כדין. על כן, כאשר מעביד מחליט להוציא עובד לחופשה שנתית בתוך תקופת ההודעה המוקדמת, יהיה עליו להוכיח כי שיקולי צרכי המפעל עמדו לנגד עיניו עת החליט כאמור. האמור יסודו בפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לקבוע את מועדי חופשותיו של עובדיו, אשר על יישומה להיעשות בתום לב, ותוך תיאום עם העובד והתחשבות ברצונו עד כמה שהדבר ניתן"

כלומר, מעסיק אינו רשאי לחייב עובד לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת והוצאת עובד לחופשה בתקופה זו תעשה בהתאם לדין ובכפוף לחובת תום הלב, תוך שקילת צרכי המעסיק.

יש להיוועץ תחילה עם עורך דין הבקיא בדיני עבודה, אין האמור מהווה ייעוץ משפטי כזה או אחר.

עו"ד דניאל קליין עוסק בייצוג עובדים ומעסיקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות
Call Now Buttonצלצלו עכשיו !