הגנה על חושפי שחיתויות במקום העבודה

לא אחת נתקלים עובדים במעשי שחיתות במקום עבודתם ואולם, בשל חששם לאבד את  פרנסתם הם חשים כי אילו הייתה בפניהם הגנה מפני פיטורים הם בוודאי היו מספרים את אשר ראו.

לשם כך, נחקק חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ”ז-1997

סעיף 2(א) לחוק הגנה על עובדים קובע כי:

לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור

סעיף 1 לחוק מגדיר “ענייני עבודה” באופן הבא:

“כל אחד מאלה: (1) תנאי עבודה; (2) קידום בעבודה; (3) הכשרה או השתלמות מקצועית; (4) פיטורים או פיצויי פיטורים; (5) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה

תכליתו של חוק זה היא כפולה.

  1. הגנה על העובד החושף שחיתות מפני פגיעה והתנכלות שמקורן בחשיפת השחיתות. העובד נזקק להגנה מכיוון שחשיפת שחיתות אינה מתקבלת באהדה על ידי המעסיק ולעיתים אף עלולה לייצר עוינות מצד החברים לעבודה החוששים מפני הפגיעה בזכויותיהם ובמעמדם.
  2. עידוד חשיפת שחיתויות במקום העבודה.

סעיף 3א’ לחוק קובע שבתביעה לפי סעיף 2 לחוק על המעסיק להוכיח:

“כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה או בסיועו כאמור באותו סעיף, ואם הוכיח העובד את כל אלה

: (1) כי המעסיק פגע בתנאי עבודתו או פיטר אותו

(2) כי לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בתנאי עבודתו או לפטרו, ולעניין פגיעה בתנאי עבודה שלגביהם קבע המעסיק תנאים או כישורים – גם כי התקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים”

.עוד נציין שבהתאם לסעיף 4 לחוק יינתנו לעובד הגנה ותרופות רק אם יתקיימו התנאים המצטברים הבאים:

התלונה הוגשה בתום לב; התלונה הוגשה בגין הפרת חיקוק או בקשר לפעילות המעסיק, ובגוף ציבורי – גם אם התלונה הוגשה בגין פגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין; התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לטפל בה.

הלכה היא כי על עובד החושף שחיתות במקום עבודה לעשות זאת בדרך מקובלת, במידה ראויה, בתוך הארגון ולא מחוצה לו כדי לאפשר יחסי עבודה תקינים.

על העובד לפעול ממניעים כשרים ועל תלונותיו להיות אמיתיות.

ההגנה על חושף השחיתות אינה מעניקה לו חסינות מפני בירור טענות לגבי תפקודו הלקוי; לא נדרש שהתלונה תוכח כצודקת ובית הדין אינו נדרש לבחון את אמיתות תוכנה אלא המעסיק.

בהקשר זה נוסיף כי בפסיקה נקבע שטענה בדבר חשיפת שחיתויות אינה בגדר ‘חליפת מגן’ מפני בחינת תפקודו של העובד בעבודתו.

סעיף 5 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעות על פי חוק הגנה על עובדים היא שנה מיום יצירת העילה, בזו הלשון:

לא יזדקק בית-הדין האזורי לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה עילת התובענה”.

בסעיף 3 לחוק נקבעו הסעדים שיינתנו לעובד שהתנכלו אליו בשל הגשת תלונה. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים, גם אם לא נגרם נזק של ממון, ולחייב בפיצויים לדוגמא עד לסכום של 50,000 ₪. כמו כן, רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמא בשיעור של עד 500,000 ₪ בשל חומרת ההפרה או בשל נסיבות הקשורות להפרה לרבות התנהגות המפר והיות ההפרה הפרה חוזרת. בנוסף ניתן ליתן צווים למניעת הפיטורים, ביטולם ואף לאכיפת יחסי עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי וכי יש לקבלו אצל עו”ד הבקיא במשפט העבודה.

עורך הדין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה ובהגנה על זכויות העובד

הכנה וליווי לשיחת שימוע ; בדיקת זכויות קוגנטיות ; הגשת תביעות בבית הדין וכיו”ב.

ניתן ליצור קשר במשרדו  בטלפון 03-7908035 או בנייד 0542-272747

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הודעת וואטסאפ
נגישות
צלצלו עכשיו !