איסור פיטורים בזמן ימי מחלה צבורים

ס’ 4 לחוק דמי מחלה קובע כי: תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום.

לפי ס’ 4א(א) לחוק דמי מחלה – מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.

משילובם של סעיפי החוק המובאים לעיל, עולה כי למעסיק אסור לפטר עובד בזמן ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותו, לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי.

סעיף 7 לחוק דמי מחלה קובע: “דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק, כדין שכר עבודה לכל דבר”. בעס”ק (ארצי) 68/09 – הסתדרות העובדים הכללית החדשה האיגוד המקצועי של עובדי החשמל, המתכת והאלקטרוניקה – אלביט מערכות אלקטרו – אופטיקה בע”מ (אל-אופ)(29.11.2012) דן בית הדין הארצי בשאלה האם בתקופת שהותו של עובד במחלה, נצברים לזכותו ימי חופשה גם בגין תקופה זו.

בית הדין הארצי פסק בדעת רוב בחיוב – מפי השופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ ביחס לדמי מחלה: “המחוקק ראה בתקופת המחלה המזכה בדמי מחלה, קרי בשכר עבודה, כתקופת עבודה בפועל לכל דבר ועניין. אמור מעתה ימי עבודה בפועל הם גם אותם ימים, בהם נבצר מן העובד לעבוד מסיבות שאינו תלויות בו, ואשר עבורם הוא מקבל שכר, כאילו עבד בהם בפועל” (סעיף 30 לפסק הדין).

דמי מחלה הם בבחינת רשת ביטחון שנועדה לשמר את שכרו של העובד ככל הניתן.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטי כלשהי

עו”ד דניאל קליין עוסק בדיני עבודה תוך ייצוג עובדים בבית הדין

ליווי בשיחות שימוע ומשמעת

ניתן ליצור קשר למשרדנו או ישירות לסלולר 0542-272747

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Buttonצלצלו עכשיו !
נגישות