בתי הדין לעבודה קבעו בעבר את שיעור הפיצוי בגין נזק (שאינו ממוני) כפונקציה של הכפלת שכר של העובד. לימים, חדלו מפונקציה זו, זאת, תוך שהודגש כי עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לגובה השכר, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך (ראו: ע”ע 247/07 פלוני – קוציק [פורסם בנבו] (24.9.09, פיסקה... Read More
נושא סבוך זה הנו מנת חלקם של גמלאים רבים. הזכות למענק שנים עודפות מעוגנת ביחס לעובדי מדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית בסעיף 39 לחוק הגמלאות, ובמיוחד סעיפים 39(ו) ו (ז) לחוק זה, וביטוי לכך מצוי גם בסעיף 79.1 לחוקת העבודה. בסעיפים 39(ו) ו (ז) לחוק הגמלאות נאמר כך: “(ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;... Read More
רבים הם המקרים בהם מעסיקים מלינים את שכרו של העובד ואף מלינים את פיצויי הפיטורים באופן שרירותי. בית הדין לעבודה דן במקרים אלו במסגרת סמכותו העניינית. כך למשל, הוראת סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר מחילה את הוראת סעיף 17א לחוק על הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר. לפי סעיף 20(ב) לחוק רואים את פיצויי הפיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך... Read More
במסגרת תיקון 13 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951 נחקק סעיף 20א לפיו לצד זכות העובד להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, קיימת חובה של המעסיק לוודא קיומו של חדר שירותים תקין במקום העבודה או בקרבתו. עוד נקבע כי הפרת הוראות הסעיף תיחשב להפרת הוראות לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה. חובה זו עולה גם מהוראות חוק יסוד: כבוד האדם... Read More
לעיתים, בוחר המעסיק להפלות עובדת אך ורק בשל היותה מצויה בטיפולי פוריות או בשל הריונה. מקרים מצערים אלו, מקוממים ורגישים במיוחד. אל לעובדת לומר נואש הואיל ויש לה מזור בחקיקה. חשוב מאוד לפנות לעו”ד הבקיא בדיני עבודה ובפרט בחוק עבודת נשים ובחקיקה הרלוונטית כך למשל, ניתן לטעון במקרים הרלוונטיים כי יש להחיל על המקרה את ההגנה המשפטית מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988... Read More
במקרים רבים מסתתר המעסיק מאחורי מסך ההתאגדות ולפיכך, יש לבחון האם במקרה הרלוונטי מדובר במצב המהווה כסות לפגיעה בעובד. האם מדובר בהפרה משמעותית של זכויותיו הקוגנטיות השונות של העובד ? נקודת המוצא לבחינת סוגיה זו, היא הכלל לפיו יש לתת תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. עקרון זה הינו עקרון יסוד בדיני התאגידים. החריג לכך, בדמות הרמת המסך, נועד למקרים... Read More
תביעות רבות מוגשות כנגד מעסיקים שונים בשלל סוגיות. לעיתים, כאשר העובד תובע תשלום בגין שעות נוספות, נזכר המעסיק לטעון כי למעשה לא ניכה לעובד את זמני ההפסקה ולפיכך, מעלה כעת לראשונה טענת קיזוז. בתי הדין לעבודה נדרשו לסוגיות אלו ואף קבעו כי לא ניתן לטעון טענה זו בדיעבד כאשר מוגשת תביעתו של העובד כנגד המעסיק ויש לראות בכך הטבה שהפכה... Read More
סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל”ו-1976 (להלן: “חוק דמי מחלה”), אשר עניינו ב”פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה”, קובע כי “(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4”. סעיף 4א לחוק דמי מחלה הוסף בתיקון מס’ 3 לחוק, כאשר... Read More
רבים הם המקרים בהם מחליט המעסיק לזמן את העובד לשימוע ואולם, שימוע אינו טקס שיש לעשותו “כמצוות אנשים מלומדה” ובטח שלא למראית עין כדי לצאת ידי חובה. המדובר בזכות יסוד של העובד אשר מקורה בכללי הצדק הטבעי והיא מחייבת מתן הזדמנות הוגנת לעובד להשמיע את טענותיו ולהתגונן בפני מעסיקו ואף לנסות לשנות את עמדת המעסיק בטרם תינתן החלטה בדבר גורלו... Read More
נשאלת השאלה מהי המצאה כדין? ובכן, יש לפנות לתקנות סדר הדין האזרחי,פרק ל”ב ובפרט לתקנה 475א’ , המסדירה את עניין המצאת כתבי בי- הדין כאשר בעל הדין “שעליו מוטלת חובת ההמצאה” מיוצג על ידי עורך דין, כהאי לישנא: “(א) היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן: (1) הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין... Read More
