סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל”ו-1976 (להלן: “חוק דמי מחלה”), אשר עניינו ב”פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה”, קובע כי

“(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4”.

סעיף 4א לחוק דמי מחלה הוסף בתיקון מס’ 3 לחוק, כאשר בהצעת החוק נכתב כי “אין בתיקון המוצע כשלעצמו כדי להשליך על המועד לעריכת שימוע לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לגבי כוונת המעביד לפטר אותו, או כדי לקבוע את המועד שמותר למעביד להודיע על כוונתו לפטר את עובדו”

כלומר, חוק דמי מחלה קובע כי אין לפטר עובד בתקופת מחלה, ותקופת ההעסקה עצמה צריכה להימשך עד למיצוי ימי המחלה בתשלום. אולם, אין מניעה  כי מעסיק יכול להודיע לעובד על כוונתו לפטר אותו בתקופת מחלה. הוראת החוק אינה דנה באיסור להזמין עובד לשימוע בטרם קבלת החלטה על סיום העסקתו, ובמהלך היותו בחופשת מחלה.

אין האמור מהווה ייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני עבודה ושמירה על זכויות העובד

עו”ד דניאל קליין עוסק בהגנה על זכויות עובדים לרבות ייצוג

צלצלו עכשיו 0542-272747