לעיתים חווה העובד חילוף של מעסיק במקום העבודה.  הדבר מתאפשר מכל מיני נסיבות המתרחשות בחיי המסחר ובכלל.

יש לשים לב להוראת סעיף 30 לחוק הגנת השכר, תשי”ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר),אשר קובעת כי:

“(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור”.

נפסק, בהתייחס לתכלית הוראה זו כי “הוראות סעיף 30(א) לחוק באות להגן על העובדים, כך שלא תקופח המשכיות זכויות הביטוח שלהם, על ידי חילופי המעבידים במפעל בו הם מועסקים”. וכי היא “באה להבטיח לעובד רצף של זכויות הקשורות לא רק למעביד, אלא גם למקום העבודה” (ר’ דב”ע נו/3-14 שלמה מקלוף – דרווקו בע”מ [פורסם בנבו]; דב”ע לד/1-6 מוסך צומת אכדיה בע”מ – מבטחים בע”מ [פורסם בנבו]; דב”ע מט/ 2-4 סבח – הד יצוא חקלאי בע”מ ואח’, [פורסם בנבו] פד”ע כ 372 ,370). בהתאם לפסקי הדין שיישמו את הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר, לא נדרש כי יתקיים “מפעל”, במובן המסורתי, אלא ההתייחסות הינה למקום עבודה אחד בפועל, ולחילופי מעבידים במסגרתו.

כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. אין האמור מהווה ייעוץ משפטי וכי יש לקבל ייעוץ משפטי מעו”ד אשר עוסק בדיני עבודה.