חל איסור לפטר עובדת בהריון אשר טרם יצאה לחופשת הלידה אלא על המעסיק לקבל היתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה. יודגש, כי לא יתקבל כל היתר באם המדובר בפיטורים הקשורים להריון. יש לציין, כי חוק עבודת נשים בהקשר זה, חל הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שעובדת זו עבדה במקום עבודתה אצל אותו מעסיק 6 חודשים לפחות ( לעניין זה יוער, כי מדובר בעבודה בפועל!). יודגש, כי האיסור לפטר עובדת זו משתרע גם באי מניעה לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה הואיל וחלה עליה הגנה כאמור. עוד יודגש, כי האיסור לפטר עובדת זו חל גם עת יצאה היא לחופשת לידה שכן, בתקופה זו אין ליתן לה הודעת פיטורים. כמו כן, אין סופרים את חופשת הלידה בימי ההודעה המוקדמת.

ההגנה על עובדת בהריון חלה אף לאחר שובה מחופשת הלידה וזאת, למשך תקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה וחל איסור ליתן הודעת פיטורים בתקופה זו.

במצב דברים זה, כאשר לעיתים המדובר בצורך חיוני ומהותי לפטר עובדת זו כאמור, על המעסיק לפנות לקבלת היתר משר התעשיה המסחר והתעסוקה ואולם, השר לא ייתן היתר זה אלא אם שוכנע כי מתקיימים כל התנאים להלן:

• הפיטורים כאמור אינם בקשר ללידה, להיעדרות או לחופשת הלידה
• עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק בעצמו הוכרז פושט רגל ובאם מדובר בתאגיד – פירוקו.

יודגש, כי היתרים כאמור ניתנים במשורה ורצוי מאוד להסתייע בעו”ד העוסק בתחום דיני העבודה על מנת לקבלם. ניתן אף לערער על ההחלטה לקבלת היתר וזאת, בפני בית הדין לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שהגיעה ההחלטה למערער.

במקרים לעיל, ישנה תחולה רחבה גם מבחינת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988 ויש ליתן לכך את הדעת. מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי סדור ומקצועי מעורך דין העוסק בתחום זה ובפרט בקיא בעבודת נשים כדי להתנהל נכון ולקבל החלטות מושכלות, נכונות ומשפטיות.