הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על כתפי מי שטוען לקיזוז (ראו ע”ע ארצי 9939-09-15)  הסוגיה נבחנת בראי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל”ט – 1979.

כאשר אחד השיקולים המרכזיים הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום.

כלומר, לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר?

ודוק- תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים – מהווה שיקול לחלוקתו  השוויונית של הנטל הכלכלי הכרוך בהשבת תשלום היתר, כך שמקבל התשלום ביתר ישיב את מחציתו.

שיקולים נוספים הם גובה הסכום שקיזוזו מתבקש, מידת הסתמכותו של מקבל התשלום עליו – בפן העובדתי ובפן הנורמטיבי שכתוצאת ההסתמכות אינה בהכרח איון ההשבה ולעיתים היא תבוא לידי ביטוי בהפחתה ; התנהגות המעסיק לאחר שהתחוור לו כי שילם ביתר, היינו האם המשיך לנהוג כמנהגו לשלם  ביתר או שחדל מכך והאם התריע על האפשרות שהעובד יאלץ להשיב תשלום יתר זה ; התשלום אשר בהקשרו בוצע תשלום היתר ; כשההנחה היא שניתן להגמיש את נטל הבאת הראיה בנוגע להסתמכות בפועל שעה שהתשלום ביתר הוא שכר עבודה וזאת בהתחשב בגובה השכר ובנתח שהיווה תשלום ממנו, והזמן שחלף מאז תשלום היתר ועד הבקשה להשבתו, התשלום אשר בהקשרו מתבקש הקיזוז (ראו: ע”ע ארצי 11534-01-16).

האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי  או חוות דעת כלשהי.

עורך דין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה תוך מתן ייעוץ וייצוג וליווי עובדים לשיחת שימוע מול המעסיק.

ניתן ליצור קשר ישירות בטלפון הסלולרי:

0542-27-27-27

משרדנו ממוקם ברחוב שוהם 11, קומה 3, פתח תקווה. יש לקבוע פגישת יעוץ  עו”ד בתיאום מראש.