לעיתים, עולה מחלוקת בבית הדין לעבודה  האם העובד התפטר או שמא פוטר. כאשר ביה”ד נדרש להכריע בשאלה זו, עליו ליתן את הדעת  “למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה” (דב”ע ל/3-18  נח בנצילוביץ – אתא בע”מ [פורסם בנבו] פד”ע ב 41).

“היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר” (דב”ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע”מ – דוד שיינין, [פורסם בנבו] פד”ע כב’ עמ’ 271). אותו ביטוי צריך שיהיה “במעשה שיש בו ללמד על כוונה חד משמעית של העובד לזנוח את העבודה ולהביא את היחסים בינו לבין מעבידו לידי סיום” (דב”ע לה/ 85-3  עיריית כפר סבא- יעקב כהן, [פורסם בנבו] פד”ע ז 175).

עוד נקבע, כי “התפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב, בעל פה או בהתנהגות” (בג”ץ 566/76 אלקו בע”מ- בית הדין הארצי לעבודה וההסתדרות הכללית, פ”ד לא (2)197).

בעת ההכרעה בשאלה, מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום, יש לבחון גם למי מהצדדים הייתה המוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה. לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה, אלא גם מי היה הצד המעוניין בניתוקם, שכן לעתים נגרר הצד היוזם את הפסקת העבודה בפעולתו אחר התנהגות הצד המעוניין בכך.

לפיכך, יש להיוועץ עם עו”ד הבקיא בתחום ; האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.

עורך דין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה – ניתן לקבוע פגישה בתיאום מראש.

משרד : 03-7908035  נייד : 0542-272747