ישנם מצבים לא נעימים כאשר בעל דין חתם על תצהיר עדות ראשית לשם ניהול ההליך ואולם, נפטר בטרם נחקר על תצהירו. נשאלת השאלה מה הדין? האם מקבלים את תצהירו חרף פטירתו או שמא לא ניתן לקבל את תצהירו בשל עדות שמיעה.

הכלל הוא, כי תצהירו של עד אינו נחשב כראיה עד אשר נותן התצהיר עומד לחקירה על תצהירו.

הפסיקה דנה בסוגיה זו תוך שנקבע כהאי לישנא:

“ככלל, תצהיר מוגש במהלך המשפט כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, אך זאת בכפוף לזכות החקירה הנגדית של המצהיר בידי הצד שכנגד. בלא חקירה על התצהיר, נחשב תוכנו של התצהיר לעדות שמיעה, ככל שהוא מובא להוכחת אמיתות תוכנו. לפיכך, תצהיר שניתן מפי עד שנפטר בטרם נחקר נחשב עדות שמיעה” (רע”א 7953/99 פילבר נ’ המרכז הרפואי שערי צדק, פ”ד נד(2) 529, 533 (2000) (להלן: “ענין פילבר“); יעקב קדמי על הראיות חלק שני 921 (2009) (להלן: קדמי)).           (רע”א 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז”ל נ’ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ, 17.10.10 ור’ גם רע”א 3810/12 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע”מ נ’ עזבון המנוח מאיר יחזקאל ז”ל, 8.7.12).

נציין, כי לכלל זה קיימים חריגים ויש להצביע עליהם.

אחד החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה הוא, כי אימרתו של העד ניתנה בניגוד לאינטרס הרכושי והכספי שלו:   “אחד החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה בהקשר לאמרות נפטרים הינו החריג המורה כי אמרת נפטר עשויה להיחשב קבילה ככל שקיימת הסתברות גבוהה כי העובדות הנכללות בה הן אמיתיות. ההצדקה לקיום חריג זה טמונה בתודעה כי מניעת אפשרות להוכיח עובדה שהיתה בידיעתו הישירה של המנוח, כשיש רגליים לסברה כי מצויים בה סימני אמת, עלולה למנוע מבעל דין כל אפשרות אחרת להוכחתה. לפיכך, אחד המקרים בהם ניתן להגיש הודעת נפטר כראיה קבילה הינו כאשר הדברים נאמרו או נרשמו על ידי הנפטר לפחות בחלקם בניגוד לאינטרס הכספי-רכושי שלו, ומתלווה להם, עקב כך, סימן של אמת“.   (ר’ פס”ד עזבון המנוח ציון כהן).

“ישנם חריגים נוספים המאפשרים קבלת אמרות נפטרים, ובכלל זה, כאשר הנפטר מסר את האמרה תוך מילוי תפקידו או תוך מהלך העסקים הרגיל; כאשר האמרה עסקה בזכויות הציבור או בזכויות הכלל; כשהאמרה התייחסה לייחוס משפחה; וכאשר נגעה לתוכן צוואה”.

זאת ועוד. בפסק הדין בענין רע”א 162/19 מכללת אלקטריק  נ’ עירייית חדרה [פורסם בנבו] (2019) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורתה על הוצאת תצהירו של מנוח מן הראיות בתיק בקובעו, כי מאחר והמבקשים יכולים להוכיח את טענות המנוח באמצעות זימונם של עדים, לא בא ענינו של המנוח בגדר החריגים לקבלת עדות מפי השמועה.

הנה כי כן, יש לשים לב לכלל ולחריגים בהתאם.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי

עורך דין דניאל קליין עוסק במשפט אזרחי ובפרט בדיני עבודה תוך ייצוג עובדים

ניתן ליצור קשר בטלפון 0542-27-27-47