לעיתים נוצר מצב בו צרכן חב חובות כלפי עוסק מסוים ואולם, לא ניתן לנקוט בפעולות גביה כנגדו אלא בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות.

סעיף 13ב2(ג) לחוק הגנת הצרכן (כותרתו “משלוח הודעת חוב לצרכן”) נחקק במסגרת תיקון מס’ 46 לחוק, ובו נקבע:

“13ב2. (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב). (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור בסעיף 13ב(ב1), בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב. (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, “הוצאות גבייה” – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.”

בדברי ההסבר ובפרוטוקול הדיון על הצעת החוק בוועדת הכלכלה מיום 23.05.2016 הבהיר המחוקק את כוונתו בסעיף קטן ג’: על העוסק להמתין 14 ימים אחר שליחת הודעת החוב, בטרם יוכל לחייב את הצרכן בהוצאות הגבייה [ראה הנחיות הממונה על הגנת הצרכן מיום 06.09.2016, שמספרה 2016-0043-24].

סעיף זה בא לעולם, לאחר שגופים מסוימים שלחו מכתבים מאיימים לצרכנים שכלל לא קיבלו דרישות תשלום במקור או שלא ידעו אודות העסקה/ההתקשרות בכלל וכיו”ב

נוכח האמור לעיל, יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בסוגייה הנ”ל.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת  כלשהי

דניאל קליין, עו”ד

טלפון 03-7908035