לעיתים, דורש בעל דין להקליט את הדיון בענינו. לצורך כך, המחוקק הביא לעולם את סעיף 68ב לחוק בתי המשפט

כלשונו:     הקלטת דיון (תיקון מס’ 51) תשס”ח-2008

68ב.  (א)  ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

          (ב)  הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

          (ג)   הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי ברקע הדברים עמדו טענות כנגד אופן ניהול פרוטוקולים של דיונים וכן “נוכח חשיבותו של תיעוד אמין ומדויק של דיוני בית המשפט …. הן לשם בקרה הולמת בהליך הערעור והן למטרות נוספות, כגון שקיפות, זרימת מידע, ביקורת ציבורית, תחושת ההגינות ואמון הציבור ברשות השופטת”. [2: הצ”ח – הכנסת, 216 התשס”ח 232.]

במסגרת תיקון 51 אף הוספה לחוק הוראת סעיף 68ב’, המצוטטת לעיל, אשר קובעת כי בית הדין יאפשר לבעל דין להקליט את הדיון, על חשבונו, “אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת”.