ישנם מקרים בהם מוגשת תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות, ואולם מעיון בה עולה כי אין היא מתאימה להתברר במסגרת זו. אז מה עושים?

מגישים בקשה בהתאם לסעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ”ד- 1984.

לשם כך, יש להצביע על טעמים תומכים לבקשה ובכלל זה, עת מדובר למשל בתביעה שתחייב זימון עדים רבים ; תחייב הגשת בקשות למתן צווי עשה וכיו”ב שכן, כידוע, אין בית המשפט לתביעות קטנות יכול לתת צו עשה או צו מניעה, הדבר חורג מתחום סמכותו.

כך למשל, כאשר הצדדים מפרטים בכתבי טענותיהם מסכת עובדתית רחבה ואף ניתן לראות מסכת משפטית שעולה מכתבי הטענות אשר הינה מורכבת.  לפיכך, יש להראות כי דרך בירורה של התובענה הרלוונטית בהליך של תביעות קטנות אינו הולם וכי נכון יהיה לברר תובענה זו על פי דיני הראיות הרגילים על מנת להגיע לחקר האמת.

וכך התייחס לסוגיה זו ביהמ”ש ברתק (ב”ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ’ רז הוכמן (פורסם בנבו)-

“כאמור, בית המשפט לתביעות קטנות הוקם על מנת להקל על האזרח בתביעות לא מורכבות שהדיון בהן הינו מהיר וקצר. מנגד, כאשר המדובר בעניין מורכב וסבוך הדורש בירור מקיף, אין מקום שהוא יידון במסגרת תביעה קטנה. על כן ניתנה סמכות לבית המשפט להעביר את הדיון לבית המשפט השלום. סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט דן בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות להעביר את הדיון לבית משפט שלום או לבית משפט מוסמך אחר: “אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן”. אף שהחוק נוקט בלשון “רשות”, הרי כאשר מדובר בתביעה שאינה מתאימה לדיון בבית משפט לתביעות קטנות, על בית המשפט אף מיוזמתו לפעול להעברת ההליך לבית משפט המוסמך – בענייננו בית משפט השלום”

אין באמור כדי להוות חוות דעת או ייעוץ משפטי ויש לקבלו באופן סדור מעו”ד הבקיא בדין האזרחי.

עורך דין דניאל עוסק במשפט אזרחי על רבדיו.

ניתן להשיגנו בטלפון : 03-7908036 או בסלולר 0542-27-27-47