רבים המקרים המגיעים לפתחו של בית הדין לעבודה בסוגיית הלנת שכר

סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר התשי”ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, בגין שכר שלא שולם כלל, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי “תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן”.

כמו כן  סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לבית הדין להפחית את פיצויי הלנת השכר או לבטלו, אם וככל שנוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו “בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו”.

. זה המקום לציין כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי  אין לראות עוד בהסדר שבסעיפים 18 ו- 20(ד) לחוק הגנת השכר הסדר שלילי וכי בית הדין מוסמך לשקול שיקולים נוספים מעבר לאלה הקבועים בסעיפים אלה לצורך הגשמת התכלית המפצה והמרתיעה של פיצויי ההלנה. שיקולים המביאים בחשבון את אפיונו של חוזה העבודה , את מידת הפגיעה באינטרס המוגן של העובד ששכרו הולן וכן שיקולים שמקורם בעקרונות של צדק חלוקתי הנוגעים לזהות המעסיק, לגודלו, לחוסנו הכלכלי בתקופה הרלוונטית או שיקולים הנוגעים לדרך התנהלותו של המעסיק לאורך התקופה הרלוונטית לתביעה. הן ביחס לעובד המסוים והן ביחס לעובדים אחרים.

הפחתת פיצויי הלנת השכר, שיעור ההפחתה או ביטולם כליל מסור לשיקול דעתו של בית הדין. בבואו להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה האמורה שומה על בית הדין לבצע איזון המביא בחשבון את התנהלות הצדדים, תום ליבם, סוג המעסיק, הסיבות להלנה ומאפייניה. על בית הדין לשקול מחד גיסא את תכלית החוק, את הצורך בהרתעת מעסיקים, את חשיבות תשלום שכר העבודה במועדו ואת הפגיעה הנגרמת לעובד שאינו מקבל שכר במועד. מאידך גיסא, על בית הדין להביא בחשבון את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי הלנה ואת ההשלכה שיכולה להיות לאלה על המעסיק (ר’ ע”ע (ארצי) 473-09 מוטור אפ בע”מ נגד יניב ורד, [פורסם בנבו] (1.11.11))

לפיכך, כלמקרה יידון לגופו בהתאם לנסיבותיו. האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי

עורך דין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה ומיצוי זכויות עובדים.