במקרים רבים מפצל המעסיק את השכר של העובד תוך שהוא מכנה זאת כתשלום בגין בונוס או פרמיה או אפילו שכר עידוד.

יש להבין כי מה שיקבע הוא המהות ולא הכינוי אשר בחר המעסיק לכנותו.

כך למשל  “שכר עידוד” או “פרמיה”, בהתקיים תנאים מסוימים, יהווה תוספת ולא חלק מהשכר הרגיל (דב”ע מט/3-141 בלבול נ’ מפעלי מאיר [פורסם בנבו] (5.4.90)).

ביסודה, פרמיה היא שכר עידוד שבבסיסה הנחה לקיומה של “נורמה” בעבודה, כך שתפוקה, מאמץ, וביצועים שמעבר לה, כמו גם עמידה ביעדים מסוימים של העובד, מזכים האחרון בתשלום תוספת, דהיינו, פרמיה (עניין בלבול לעיל; ע”ע 76/06 גימלשטיין נ’ יזמקו [פורסם בנבו] (6.5.08), סעיפים 9- 13 לפסק הדין והאסמכתאות שם).

נוכח האמור, צריך כל עובד לבחון מול עורך דין הבקיא בדיני עבודה האם הרכיב המצוין בתלוש השכר שלו אמיתי או פיקטיבי. יש לכך המון השלכות לרבות השלכה לגבי הפרשות לפנסיה ולרכיב פיצויי הפיטורים.

מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי סדור ומקצועי מעו”ד העוסק בענייני עבודה  ובפרט בקיא בזכויות עובדים לרבות הלנת שכר, שעות נוספות, פיטורים, התפטרות בדין מפוטר, התעמרות התנכלות, הפרשות לפנסיה, זכויות סוציאליות ועוד כדי להתנהל נכון ולקבל החלטות נכונות ומשפטיות.

עורך הדין דניאל קליין מומחה בדיני עבודה / משפט העבודה תוך ייצוג עובדים רבים בבית הדין לעבודה תוך מיצוי זכויותיהם על פי חוק.

יובהר, כי אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי או מתן חוות דעת משפטית , מומלץ מאוד וכדאי להתייעץ עם עו ד לדיני עבודה, בטרם יכלכל העובד את צעדיו מול המעביד.