סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן:

“מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון”.

בפרשת מקדונלד קבע בית המשפט העליון כי:

“חמישה הם יסודותיה של עוולת גרם הפרת החוזה, הקבועה בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין: חוזה מחייב כדין, הפרת חוזה, גרימת הפרה, ביודעין, והיעדרו של צידוק מספיק.”

אי התקיימותו של אחד היסודות מובילה לאי התקיימותה של העוולה.

יוער, כי ניתן לטעון להחלת סעיף זה גם בבית הדין לעבודה במקרים המתאימים ואולם, יש לבחון טוב טוב את המקרה לגופו.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי ויש לקבלו באופן סדור במשרדו של עורך הדין.

עו”ד דניאל קליין עוסק בדיני עבודה ומשפט אזרחי תוך ייצוג מלא בבית הדין לעבודה

לתיאום פגישת ייעוץ משפטית צרו קשר בטלפון  0542272747