פיצוי בגין נזק שאינו ממוני כסכום גלובלי ולא כמכפיל שכר

בתי הדין לעבודה קבעו בעבר את שיעור הפיצוי בגין נזק (שאינו ממוני) כפונקציה של הכפלת שכר של העובד.

לימים, חדלו מפונקציה זו, זאת, תוך שהודגש כי עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לגובה השכר, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך (ראו: ע”ע 247/07 פלוני – קוציק [פורסם בנבו] (24.9.09, פיסקה 8 בפסק דינו של השופט פליטמן; בר”ע 20418-03-13 סעיד – מנסוביץ [פורסם בנבו] (7.11.13); ענין פלוני; ע”ע 27600-10-11 ‏ד”ר גרשון אהרונוב – המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון [פורסם בנבו] (22.12.15) ; ענין ברד; ע”ע (ארצי) 55550-09-14‏ שמעון בן אלי – קומבה בע”מ [פורסם בנבו] (24.9.17); עע (ארצי) 39172-11-16‏ ‏מדינת ישראל משרד החינוך – דניאל שדה [פורסם בנבו] (3.6.18)).

בנוסף, יש לזכור כי הפיצוי הוא אמנם כלי לביטוי מורת הרוח מהתנהלות המעסיק בהליך הפיטורים וזאת כחלק מצדק קונקרטי בין העובד למעסיק, אך הוא מקפל בתוכו גם תכלית של הכוונת התנהגות הצדדים ליחסי עבודה, ותכלית נוספת זו אינה קשורה לגובה שכרו של העובד. דומה כי כיום קיימת תמימות דעים כי פסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני צריכה להיקבע כסכום גלובלי בהתאם לאמות מידה שפותחו בפסיקה, ולא כמכפלת השכר

בית הדין הארצי לעבודה נתן דעתו בענין מהן אמות המידה לקביעת שיעור הפיצוי הבלתי ממוני כסכום גלובלי?  (ע”ע (ארצי ) 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע”מ – יונתן רון (פורסם בנבו, 06.09.2018)

ניתן לסכם כי כל מקרה נבחן לגופו ולכן, עולה הצורך להיוועץ עם עו”ד הבקיא בדיני עבודה ובאסופת החקיקה והפסיקה הרלוונטית.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.

עורך דין דניאל קליין עוסק במשפט העבודה תוך ייעוץ משפטי סדור לעובדים.

ניתן ליצור קשר עם משרדנו 03-7908035 או בנייד 0542-272747

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Buttonצלצלו עכשיו !
נגישות