הרמת מסך ההתאגדות בהקשר דיני עבודה

במקרים רבים מסתתר המעסיק מאחורי מסך ההתאגדות  ולפיכך, יש לבחון האם במקרה הרלוונטי מדובר במצב המהווה כסות לפגיעה בעובד.

האם מדובר בהפרה משמעותית של זכויותיו הקוגנטיות השונות של העובד ?

נקודת המוצא לבחינת סוגיה זו, היא הכלל לפיו יש לתת תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. עקרון זה הינו עקרון יסוד בדיני התאגידים. החריג לכך, בדמות הרמת המסך, נועד למקרים חריגים ויוצאי דופן. כפי שהוגדרו בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ”ט-1999, שלשונו :

)א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

)א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

)ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.”

בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקה מעמד מיוחד לעובדי החברה. נקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת. זאת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה ( עע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ’ ערב חדש (עתונות) – אילת בע”מ ואח  (7.12.2002)). בכך הורחבה גדר הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שקילת עקרון תום הלב במקרים המתאימים.

נוכח האמור לעיל, יש לבחון כל מקרה לגופו מול עורך דין לדיני עבודה העוסק בתחום

אין האמור מהווה ייעוץ משפטי.

עו”ד דניאל קליין עוסק בדיני עבודה וזכויות עובדים  נייד 0542-272747

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Buttonצלצלו עכשיו !
נגישות