גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

לא אחת נדרשים הצדדים לעיין במסמכים המצויים אצל הצד השני ולעיתים הדבר גורר עימותים שמולידים הליכי ביניים לשם קבלת המסמכים הדרושים.

בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב -1991 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות”.

הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ר’ בג”ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ’ פרופ’ אברהם עוז, מיום 14.05.08; ע”ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע”מ, מיום 22.12.05; ע”ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד”ר צמח קיסר, מיום 24.03.05; ע”ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע”מ – יהודה פלצ’י, מיום 21.09.10).

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע”ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – אבנצ’יק, (מיום 28.3.07) כדלקמן: “שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של “דיון יעיל” כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של ‘דיון יעיל’ בהליך העיקרי”.

כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (ר’ דב”ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע”מ, פד”ע כה 429; דב”ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע”מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225).

מכאן, כי על בית הדין לבצע איזון בין האינטרסים הנ”ל תוך בחינת הבקשה לעומקה.

 

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית

עורך דין דניאל קליין עוסק בדיני עבודה תוך ייצוג עובדים בבית הדין

ליצירת קשר צלצלו למשרדנו  03-7908035

ניתן ליצור קשר ישיר בטלפון 0542-272747

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Buttonצלצלו עכשיו !
נגישות